ברוכים השבים!
תודה לכל הקוראים שהשיבו לי על "פורוורד", משמח לראות שאתם נהנים מהסיפורים! כתמיד, אתם מוזמנים לשתפם עם יקיריכם ולבקר בדף הפייסבוק של האתר.
גם הסיפור הזה, כמו "מלאכי הזהב" ו"השריפה בפטיסרי של ניור", נכתב כמתנת יום הולדת לחברי ערן. קריאה מהנה!
~~~
אור שמש אדמדם שבקע מהחלונות נימר את לשכתו של מפקד חיל המחקר והמודיעין וסגן מפקד צבאו המלכותי של כוכב הלכת בית.
הדובר היה המדען הראשי של החיל אשר דיבר בטון יבש, כהרגלו. "השמש שכוכב הלכת הזה מקיף היא צהובה אמנם, אך המרחק מפצה על הטמפרטורה הגבוהה יחסית של כוכב צהוב ומאפשר לרוב התרכובות שעשויות להיות הכרחיות לקיומם של חיים להישאר במצב צבירה נוזלי. לפי כל הסימנים יש לכוכב הלכת הזה קרקע מוצקה ומעטפת גזית בלחץ שהוא נמוך רק קצת יותר משל זו המקיפה את כוכב הלכת שלנו, כוכב הלכת בית. הדבר המעניין והמיוחד באמת הוא ההרכב הכימי של מעטפת הגזים החיצונית שלו: רובה מורכב מחנקן אינרטי, רוב המרכיבים האחרים לא כל כך מעניינים, פרט לאחד: כמות כזו של חמצן דו-מימני שגורמת לנו לשער שחלק נכבד מפניו מכוסה באגמים ענקיים של חמצן דו-מימני.”
אהח, כמה שהוא תמיד משתדל להישאר יבש ולכנות דברים בשמותיהם המדעיים, הגם שאף בריה אינה מכנה את החומר הנורא הזה, חמצן דו-מימני, בשמו הכימי! כמעט כל בריה אחרת מכנה אותו בשם שהולם את דעתה על החומר. יושבי בית ההגונים מכנים אותו "סם השיגעון" וסולדים ממנו סלידה עמוקה. השם הנפוץ בקרב רוב הציבור הוא פשוט "הטירוף השקוף". לפני שהוצא להורג, ברגע של פכחון נדיר, כינה אותו אחרון המכורים “אורגזמה נוזלית” ורגע אחר כך "דמעות של השטן".
עבורו החומר היה ותמיד יהיה "המוות השקוף".
"סימולציות שנערכו אצלנו במדור לפני מספר שנים הראו שבתנאים מסוימים חמצן דו-מימני עשוי לשמש בסיס לחיים", אמר המדען הראשי.
"האם התנאים בכוכב הלכת הזה מתאימים?"
"הסימולציות בחנו סט פרמטרי בדיקה שהוא קרוב אך לא זהה בתכולה שלו. לא ניתן לומר בשלב הזה כיצד השוני משפיע על הסבירות להיווצרות חיים.”
"אנא הכן לי תכנית עבודה מסודרת, הכוללת זמנים ועלויות, כדי להשלים את המחקר הזה.”
"כן, המפקד.”
"ועוד לפני זה – האם נבדקה בארכיונים החתימה האלקטרומגנטית של האזור הזה? האם נראו מוזרויות שניתן לשייך לקיום חיים?”
“עוד לא בדקנו, המפקד. כרגע התוצאות הן ראשוניות לחלוטין ולא התעמקנו בהן, עד שנקבל הוראה אחרת.”
"הייתי מצפה שתגדיל ראש!", קרא המפקד בכעס, "הנה – קיבלת הוראה אחרת.”
"כן, המפקד", השיב המדען הראשי ביובש.
"תן למשימה תעדוף גבוה, אם צריך הפקד אפילו שלושה חוקרים."
"כן, המפקד.”
"האם יש לך עוד דברים לומר שעליי לשמוע בקשר לדו"ח הזה?”
"לא, המפקד.”
"אתה רשאי ללכת.”
"כן, המפקד.”
לאחר שהמדען הראשי הלך, המפקד עבר על הדו"ח בעצמו. ארוך, מוקפד ומשעמם עד זרא, כמו כל דבר שהמדען הראשי כתב אי-פעם. אוי, כמה שהוא מעצבן ואנטיפת! אם לא היה חוקר מבריק, כבר היה נפטר ממנו מזמן.
אך כשהתעמק בדו"ח, מחשבה אחרת מלאה את כל כולו: אם באמת יש שם חיים… כוכב לכת שבו סם השיגעון נמצא זמין בכל מקום הוא בטח מקום איום ונורא!
הוא ניסה להמשיך ולעבוד, להכין את הדיווח שהיה עליו למסור למפקדו, המפקד העליון של הצבא המלכותי, אך פשוט לא הצליח. הזיכרונות צפו, בניגוד לרצונו, ולבסוף תמיד חזרו אל היום בו נאלץ, מתוקף היותו איש הצבא הבכיר ביותר במחוז, להוציא להורג את הנער הראשון בכפר שהשתגע לחלוטין ממנת יתר של סם השיגעון.
בשבט שלהם.
בכפר שלו.
בושה שלא תמחה.
ונורא, נורא יותר מכול, לא היה זה הנער היחיד.
הוא עצמו, בידיו שלו, הוציא להורג עוד שישה נערים נוספים. ארבעה מכפרים שכנים. שניים מהכפר שלהם. בסך הכול שלושה מהכפר שלהם, כפר קטן שעד אז היה כפר למופת והיום טובל כל כולו בבושה נוראית.
מה היה בו, בסם השיגעון הנורא הזה, שכה משך את הנערים?
אומרים שאצל הנוער של היום, המבזה את מסורת אבותיו אשר מפעם, רק עצם ההתנסות בסם הטירוף נחשבת למשאת נפשם של רבים, הרואים בעצם ההתנסות אות של כבוד.
אומרים שאך מגעו בבית הבליעה מייצר אושר כה מרומם עד שאין דבר הנדמה לו בחיים.
אומרים שרבים מתנסים בו אך בקמצוץ מזעיר ומבינים כי עליהם להתרחק כי כוחו רב מכוחם. אומרים שחלק קטן מהמתנסים, ככל הנראה חלשי הרוח שמביניהם, מתמכרים אליו. ועם ההתמכרות מגיע השיגעון שאין לו גבולות או מעצורים. השיגעון הנורא ביותר שניתן להעלות על הדעת. שיגעון נטול מרפא זולת אחד ויחיד – מוות.
מוות שהמלך בכבודו ובעצמו, שאיבד את הנסיך, בנו בכורו, מוות שהמלך קבע כי ייעשה בצורה הבזויה ביותר על ידי איש הצבא הבכיר בכל מחוז, בכיכר הראשית בכפרו של המטורף. כך, בצורה בזויה ולעיני כול, למען יראו האחרים, יראו וייראו.
מוות שאף הוא לא עוצר את המגיפה הנוראה המכלה את מיטב הנוער שלהם וקורעת שבטים שלמים.
הוא צריך לשתות משקה קל כדי להירגע.
הוא ניגש אל הברז שבקצה משרדו, מילא כוס ענקית של כהל, ושתה אותה כמעט בלגימה אחת. האם שם הם שותים את סם השיגעון כדבר שבשגרה, כמו שהוא שותה כהל? לא, לא ייתכן. זו מחשבה מטורפת מכדי שתוכל להיות אמתית. הוא מילא עוד כוס, שתה גם אותה, וניסה להתרכז, אך לשווא. הוא יאלץ להשלים את הדו"ח שלו רק מחר.
כשחזר לכפר שמע כי ממתינה לו הוצאה נוספת להורג. לא עריק, לא סרבן פקודה: עוד נער שטיבע עצמו במוות השקוף. ושוב, מתוך הכפר שלו.
***
כשנקרא ראש המחוז של משרד האוצר המלכותי למשרדו של ראש הארץ הקשיש, שבקרוב עתיד לפרוש מתפקידו, אחזה אותו התרגשות רבה: השמועות אומרות כי ראש הארץ מחפש מחליף ראוי שיירש את מקומו. כיוון שראש הארץ, בניגוד למנהגו, לא ציין מבעוד מועד נושא לפגישתם ולא דרש ממנו להתכונן אליה, הרי היה זה אך טבעי לצפות כי יעלה נושא בעל גוון אישי. ועל מה עוד היה יכול לדבר אתו אם לא על קידומו?
ראש הארץ, כמנהגו, לא נהג חביבות רבה. לא שהופתע, אבל אפילו כוס של כהל לא הציע. נו, זה הטיפוס. לאחר שסיים ראש המחוז את התרפסותו הטקסית, ראש הארץ פשוט הביט בו ממושכות וראש המחוז רק ציפה שיציע לו כבר את התפקיד הבא. “שמעתי שמועה מטרידה מהמחוז שלך", אמר לבסוף ראש הארץ, “שמועה לפיה אחד מהעובדים שלך מעל מעילת ענק. האם ידוע לך?”
טלטלה אחזה בראש המחוז. מעילת ענק? הוא אפילו לא ידע איך להגיב.
"אפילו לא שמת לב לחקירה הנרחבת שהתנהלה ממש סביבך?”
"אני לא יודעתי בדבר", ניסה ראש המחוז לומר בקול יציב. ניסה, אך לשווא – כל כמה שהתאמץ, רעד אחז בקולו, רעד מסגיר ומכאיב.
ראש הארץ לא השיב במילים, די היה באווירה שהשרה כדי להבהיר את הבוז אשר חש. כך בהה בו במשך כמה שניות שהיו נוראיות ביותר, לאחר מכן שלף ממגירתו תיק מסמכים והניח אותו על השולחן.
"קח אותו, חזור אליי מחר באותה השעה עם מסקנות", אמר ראש הארץ.
השיבה הביתה, ברכבת העל-מהירה, הייתה רבע שעה של סיוט. במשך כל מהלכה לא התיק ראש המחוז את מבטו מהמסמכים ולו לרגע. כשהגיע סילק מעליו את נשותיו הטורדניות ואת ילדיו המעצבנים ושיקע את כל-כולו בקריאה. וככל שקרא עוד ועוד, מדף לדף, כך גברה בו חרדתו הנוראית: סגנו, בו נתן אמון כמעט מוחלט, גנב סכומי כסף אדירים מבלי שהוא, ראש המחוז, שם את לבו לכך. ראש המחוז הבין מהדו"ח שהאחריות המיניסטריאלית תדבק בו בכל אשר יעשה, בכל מקום אשר אליו ילך. ומלבד לאחריות המינסטריאלית, האשים אותו הדו"ח, אותו ישירות, באי-מילוי נאות של תפקידו כיוון שלא בחן די לעומק את פעילות סגנו.
הדו"ח אמר, מבחינתו, רק אחת: הקריירה שלו הגיעה לסיומה.
***
חודש חלף מההצגה הקודמת בנושא כוכב הלכת שכבר זכה לכינוי “פלנטת הטירוף”, חודש במהלכו בוצעה עבודה רבה בקבוצת המחקר והמודיעין שתפקידה ללמוד את הפעילות על כוכבי לכת עוינים.
"הסימולציה האסטרוביולוגית מראה כי הסבירות לקיומם של חיים בכוכב הלכת המדובר היא גבוהה מאוד. נראה כי יש התאמה טובה בין ספקטורם הפליטה של השמש הצהובה אותה הוא מקיף לספקטרום הבליעה של החמצן הדו-מימני. נראה שהטמפרטורה והלחץ על פניו הם כאלו שמאפשרים לחמצן הד-מימני ליצור מרבצים גדולים על פני השטח הנמצאים במרכז פאזת הנוזל שלו. סביר להניח, על סמך קורלציה למבנה של כוכבי הלכת הקרובים לשמש באותה המערכת, שהקרקע של כוכב הלכת הזה היא עתירת מלחים. בהינתן שמימן דן-חמצני הוא חומר ממיס מאוד ושהטמפרטורה ושטף הקרינה מהשמש מתאימים, נראה שישנם כל התנאים הפיזיקליים והביולוגיים לתמיכה בחיים.”
"הבנתי. ומה מראה החיפוש בארכיון?”
"האזור הזה נסרק בעברו, אף כי לא ברזולוציה גבוהה. ניתוח אוטומטי ראשוני שבוצע למידע הראה כי אכן יש באזור זה פעילות אלקטרומגנטית שניתן לייחס לפעילות שאינה טבעית בלבד. כפי שביקשת, מיניתי קבוצת חוקרים לנתח ידנית את המידע. אכן נראה כי ממערכת השמש הזו נפלטת קרינה אלקטרומגנטית מסודרת מאוד, כזו שנראית כבעלת מאפיינים של תקשורת פרימיטיבית, העשויה להצביע על קיום חיים תבוניים. סביר בהחלט להניח שמקורה בכוכב הלכת המדובר.”
"האם יש עוד פריט מידע חשוב בדו"ח שלך שאתה רוצה לציין לפני שאתעמק בו?”
"לא, המפקד.”
משסיים המדען הראשי לדבר, מפקד חיל המחקר והמודיעין פנה אל ראש מערך גשושיות המודיעין שלו. “האם בחנת את הזמינות של הצי?”
"כן, המפקד. לגשושית הקרובה ביותר שלנו ייקח שבוע להגיע אל האזור הנדרש אם תטוס בשיא הקצב. לשמחתנו נמצא באזור הזה הדגם הניסיוני החדש שלנו, שנע בעשרה מיליארד מהירויות אור.”
"שלח אותה עם סיום הפגישה שלנו", אמר מפקד חיל המחקר והמודיעין, “אני רוצה לדעת כל פריט מידע שתוכל לאסוף על כוכב הלכת הזה.”
"כן, המפקד.”
המשך בעמוד הבא.
שמעון נעים-גור: סיפורים לתקופת קורונה 
תגובה אחת על “סיפור: הטירוף השקוף”