סיפור: הטירוף השקוף

לא היה זה קל להיות בנו בכורו של מפקד חיל המחקר והמודיעין של כוכב הלכת בית. אבא זכה למעמד נערץ, אלילי כמעט, ברחבי המחוז כולו. הבריות כולן ידעו לדבר בשבחו ולהעלות על נס את הכבוד הרב שהביא למחוז מתוקף תפקידו הבכיר. ואבא הפנים זאת ונהג בהתאם, כאל.

אבא, שהיה ידוע באישיות הברזל שלו למול פקודיו, נהג בביתו כשם שנהג בפקודיו, בקשיחות בלתי מתפשרת ובחתירה תמידית אל המצוינות. ואת אבא, כך ידע, לעולם לא היה ניתן לרצות. לאבא תמיד היו טענות על כל דבר אפשרי. את שלושת נשותיו של בנו בכורו תיעב, כל אחת מסיבה אחרת. בנכדיו, בניו של בכורו, ראה רכרוכיים המביישים את השושלת. ביתו לא היה מכובד מספיק. והקריירה שלו… להיות ראש המחוז של משרד האוצר המלכותי במשך שנים כה רבות היה עלבון לכל דבר ועניין: הכיצד זה טרם הצליח לכבוש את המשרה הבאה? הרי מעליו נמצאו ראש הארץ, ראש היבשת וראש משרד האוצר המלכותי, הכפוף ישירות למלך. חמש שנות בית הן, לכל היותר, פרק הזמן הסביר כדי לכהן בתפקיד ראש מחוז, לאחר שבע שנים בתפקידו כבר עליו היה כבר להיות ראש הארץ לפחות, אם לא כבר ראש היבשת.

והנה – לא רק שאינו עתיד להיות ראש הארץ הבא, אף את תפקידו שלו יסיים תוך ימים בבושת פנים. ובמידה רבה – בצדק. היה עליו לשים לב. היה עליו לגלות ערנות. היה עליו לתפוס את המועל ולטפל בו בעצמו. לא ייתכן שרק בדרג גבוה יותר, ברמת הארץ, ישימו לב לכך שכסף נעלם מהאוצר המלכותי. הגנב, ללא ספק, יוצא להורג, ובצדק מוחלט. בריה עלובה ונוראית שכמותו!

והוא עצמו? קלון ידבק בו לכל ימיו, בכל אשר ילך. ובצדק. הוא היה מנהל גרוע.

ראש המחוז היוצא שנא את עצמו עכשיו, הו – כה שנא את עצמו! – עד שלא היה גבול לכעסו. ובתוכו, בלב הסערה, עמדה תמידית תמונת מבטו הנורא והאיום של אביו, מפקד חיל המחקר והמודיעין של כוכב הלכת בית, שוודאי ימרר את חייו וישפילו עד אפר ברגע שייוודע לו הדבר.

ובצדק, רק בצדק.

והצדק הזה, העובדה שידע שהעלבונות הנוראיים מכל שיטיח בו אביו הם נכונים, ראויים ומוצדקים, הצדק הזה פשוט קרע אותו מבפנים.

הוא הגיע הביתה ומיד פגש באשתו השלישית שהתלוננה בפניו על כך ששתי הנשים האחרות זממו מזימה כנגדה כדי לפגוע במעמדה בפניו. לא היה לו כוח עבורה ועבור הטענות האינסופיות שתמיד היו לה, לכן פשוט סילקה מעל פניו. היא העזה למחות ולומר שלפי המסורת הוא חייב להקשיב לה ו – …

"עזבי אותי כבר, אישה טיפשה שכמוך!”, צרח תוך כדי שסטר לה בצורה הנוראית ביותר שהיה יכול להעלות על דעתו. אשתו השלישית ברחה מהמקום, כואבת, בוכייה ונסערת. שתי האחרות לא הצליחו להסתיר את חיוכן, לכן הכה גם אותן על רשעותן הרבה ויצא מהבית בכעס.

הוא עלה על רכבו, הפעיל אותו בשיא המהירות ובתוך כשעה כבר היה ביבשת הנגדית על פניו של כוכב הלכת בית. שם, במקום בו איש לא הכיר אותו, הרשה לעצמו לעשות דבר שאינו מקובל כלל במעמדו החברתי, לא שלמעמדו החברתי יש כבר משמעות, לאחר שהתגלה בשיא רפיונו, בכישלונו הגדול: הוא הלך לבית התענוגות האסורים.

לפי מלבושו, המארח זיהה כי הגיעה לפתחו בריה גבוהת-מעמד, לכן שלח אליו מיד את היפה מהזונות של בית התענוגות. המשכב עמה היה אלים, מכאני וכמעט נטול הנאה. גם הנער שבא לאחריה לא סיפק לו הנאה מרובה. המשקאות והמזון היו תפלים וחסרי עניין. הבדרנים והבדרניות לא שעשעו אותו, רק גרמו לו להרגיש כי בזבז את זמנו. האש שבו, במקום לדעוך, רק התעצמה. המארח, שמדי פעם ביקרו, נראה כמעט חסר אונים. כנראה חשש מפגיעה במעמדו אם יתגלה כי אורח רם-מעלה לא נהנה מהביקור. לאחר שהמארח לא הצליח להעלות אף הצעה שנראתה כזו שתרומם את רוחו הנכאה של ראש המחוז היוצא, שלח אליו את בכירת הזונות של המוסד, זונת צמרת הידועה לשמצה בכל כוכב הלכת. זו, בניגוד לקודמתה, לא הרעיפה עליו שבחים ונכנעה מיד לרצונותיו הפראיים, בו במקום בתא שהוקצה לו, נהפוך הוא – היא הבהירה, בקול נוטף דבש אך תקיף בה בעת, כי עליו להגיע אתה אל חדרה שלה, שם תשקול האם הוא ראוי לשירותיה. בתחילה התרתח אף יותר וכמעט הרגיש כי ברצונו להכותה כשם שהכה את נשותיו, אך הסיטואציה החברתית אסרה זאת עליו ולכן הלך אחריה בכעס אל חדרה שלה, בקצהו של בית התענוגות האסורים.

התאורה בחדר הייתה עמומה. היא הורתה לו להתיישב בכיסא והביאה חתיכת בד אתה קשרה את עיניו. כעסו לא שכח, רק נותר בעומדו. ובעוד הוא יושב שם, עיוור לחלוטין, הרגיש כי הפשיטה אותו לחלוטין. היא צחקקה צחוק מרושע, לאחר מכן הורתה לו לפתוח את פיו ולהיות ילד טוב. כעסו שוב גבר אך בכל זאת, מבלי שידע מדוע, עשה כמצוותה.

ואז…

כמה טיפות, בעלות מרירות משונה, רכה, נחתו על לשונו. צחוקה המעוות שב וגבר ומבלי שהבין מה הוא שקרה לו, החלה האקסטזה לפשוט בכל גופו, תחושת עליונות נעימה, עילאית, שהסיטה את כל העולם הצידה והעמידה רק אותו, הוא ורק הוא, כמוקד העליונות הנשגב, מרכז היקום כולו. בתוך האושר האגרסיבי הזה החלה לשכב אתו, המשכב המטורף ביותר ששכב אי פעם, כזה שאחז בחושים כולם בשיא עצמתם, כזה שהדגיש כל עצב ועצב בגופו, כזה שעורר פינות בגופו שכלל ולא היה מודע לקיומן, כזה שגרם לו לצרוח בהנאה כזו שוודאי הגיעה לכל אוזן ברחבי הכפר כולו. שישמעו, שישמעו כל בני-הזונות האלו! שישמעו כולם, כל בני כוכב הלכת בית, כל המושחתים, הטיפשים והעלובים האלו! שישמעו כווווווולם!

ובתוך האקסטזה הזו, מיד לאחר שהגיעה האורגזמה האימתנית ביותר של חייו לשיאה, הכתה בו כבדות איומה ונרדם במקום.

***

מפקד חיל המחקר והמודיעין בחן את הדובר המלכותי כשזה סיים להתהדר וליישר ולסדר את כל עיטורי הכבוד שעל בגדיו הרשמיים והתכונן לפתוח בשידור. בכל כפר וכפר ברחבי כוכב הלכת בית נאספו הבריות בבתיהם וצפו בשידור המיוחד שהגיע ברשת המרכזית. במרכז השידור הציג הדובר תגלית מדהימה: לראשונה מזה מספר שנים התגלה כוכב לכת נוסף עליו יש, מעבר לכל ספק, חיים. ולא סתם חיים, חיים תבוניים. הדמייתו התלת-ממדית של כוכב הלכת המשונה נפרשה לעיני הצופים בתצוגה ההולוגרפית בזמן שהדובר הסביר שבדומה ליבשת בכוכב הלכת בית, המכוסה במרבצי כהל נוזליים, מכוסה כוכב הלכת המוזר בלא אחר מאשר אוקיינוסים אדירים של חמצן דו-מימני, החומר הנורא, האסור בחוק, החומר הידוע גם בכינויו "סם הטירוף". הדובר הפליא בשבחי התגלית וקרא את מפקד חיל המחקר והמודיעין כדי לספר על עמדתו הרשמית של הצבא בנושא.

"הצבא המלכותי של כוכב הלכת בית רואה בסיכון רב את קיומו של כוכב לכת בגלקסיה קרובה יחסית שכל קיום החיים בו מתבסס על החומר המסוכן ביותר לבריאותם הנפשית של בני בית, חמצן דו-מימני. אנו חוששים מאוד מההשלכות האיומות שעלולות להתקיים כתוצאה ממגע בין האוכלוסיות של כוכבי הלכת ורואים בעצם קיומו איום ממשי על לבה של התרבות המתקדמת והעליונות המהותית של בני כוכב הלכת בית. הצגנו עמדה זו בצורה רשמית למלך ולמועצת השרים שלו ועמדה זו התקבלה לחלוטין על ידי כל הנוגעים בדבר, כך שכוכב הלכת הנדון מוכרז על ידינו, באופן רשמי, ככוכב לכת עוין.”

"אכן", אמר הדובר, “כל בר דעת מבין כי רק רוע יכול להיגרם ממגע שכזה. האם תוכל להרחיב בבקשה על הידוע לנו על תרבותם של בני כוכב הלכת הזה?”

"המומחים של חיל המחקר והמודיעין תמימי דעים לגבי העובדה שגזע שתרבותו מבוססת על חומר מסוכן כמו חמצן דו מימני נוהג ודאי במידות הגרועות ביותר ביחס לנהוג בחברה מתוקנת. תרבותו מבוססת ודאי על חוסר בכבוד, בוגדנות, אנוכיות, רמייה תמידית ורצח ואלימות כדבר שגרתי.”

"אכן, לא ניתן לחשוב אחרת. מיד בתום השידור המיוחד יוקרן כאן הסרט 'פלנטת הטירוף' המתאר את החיים על פני כוכב הלכת…”

ואכן, לאחר זמן קצר הסתיים השידור המיוחד והחל שידורו של הסרט שאת הפקתו ביצע אגף החינוך של חיל המחקר והמודיעין בהוראה ישירה של מפקדו. הצופים, כך סיפר לאחר מכן הדובר, היו מרותקים מהסרט בו הוצגה חברה איומה ונוראה, חסרת כל ערכים בסיסיים של חברה מתורבתת, חברה שהיא היפוך מוחלט של האידיאל המאפיין את כוכב הלכת בית.

וטוב שכך.

כל דבר המתקשר אל הסם הנורא הזה פשוט חייב להימחות מבלי להתיר כל זכר. כך, רק כך, יוכלו להציל את הנער הבא משקיעה בציפורני טירופו של סם הטירוף או, כפי שקרא לו המפקד, "המוות השקוף”.

מיד עם סיום הראיון נסע לחפש את בנו בכורו, הבן הטיפש שהביא לו רק מבוכה בימים אלו כשהצליח להיות די חסר אחריות כדי שיסולק בבושת פנים מתפקידו במשרד האוצר המלכותי. היום נלחשה באוזנו העובדה המעניינת לפיה פוטר בנו מתפקידו כבר לפני כמה שבועות, אך לא סיפר לאיש, כולל לו – לאביו. עתה, ימים ספורים בטרם ייוודע הדבר לציבור הרחב, הגיעה השמועה לאוזניו שלו, דרך חבר העובד אף הוא במשרד האוצר המלכותי.

בן מטומטם וחסר כל כבוד שכמוהו! אידיוט! דביל! מה, הטיפש הזה חשב שיוכל להסתיר זאת לנצח? שאביו, אחד האנשים הבכירים בכוכב הלכת בית, לא יגלה זאת בכוחות עצמו?

בביתו של בנו מצא את שלושת נשותיו, חורשות הרע האיומות האלו, שסיפרו לו שבשבועות האחרונים בעלן לא מבלה כמעט בבית, גם בשעות בהן היה בדרך כלל שב מהעבודה. "מה, יש לו עומס רב בעבודה?”, שאלה אשתו השנייה, שמעולם לא זכתה בעודף אינטליגנציה.

המפקד החליט להמתין לבואו של בנו בכל מקרה, ואכן, בשעה מאוחרת בלילה, הגיע בנו לביתו, שיכור לחלוטין. “אבא, מה אתה עושה פה?”, שאל בקול חולמני, “מה, באת לספר לי שוב כמה שאני בן גרוע וכמה אתה מתבייש בי, אה?”, שאל באותו הקול המעופף. “אהח, אבא, הגנרל הגדול…”

המפקד לא המתין ולו רגע וסטר לו בעצמה אדירה, סטירה שהטיחה את גופו השיכור צעדים רבים לאחור.

"איפה כיבוד ההורים שלך, חתיכת כישלון שכמוך?”, שאל אותו המפקד בקול מצווה.

הבן הצליח, במאמץ רב, לעמוד. "מצא מי לדבר על כבוד… בא אל הבית שלי, להשפיל אותי מול הנשים שלי, כאילו אני ילד קטן…”, אמר ותוך שניות זכה למכה נוספת. “אתה לא שיכור", אמר האבא בקול מצווה, “שיכרות רגילה לא מוציאה מהאנשים כזו כמות של חוצפה. מה עוד לקחת? מה? ענה לי!”

הבן התחיל לצחקק, צחוק איום ונורא של ניתוק מוחלט מהמציאות.

“לכו מכאן", אמר המפקד לנשים, “והישארו עם הילדים בחדריהם.” הנשים ברחו מיד. הבן המשיך להביט באביו בהבעה אטומה, כזו שננסך בה זיק של טירוף, כזה של…

לא, לא ייתכן!

המפקד ניגש אל בנו ולמרות התנגדותו, שלאור מצבו הפיזי לא הייתה מועילה במיוחד, התחיל להפשיט אותו ולערוך על גופו חיפוש. באחד מכיסיו מצא בקבוקון חשוד.

"לא, אל תיגע!”, צרח הבן וניסה לקחת את הבקבוקון בחזרה, אך המפקד פשוט אגרף אותו בחוזקה, הישר בנקודה הרגישה ביותר בגוף, כך שבנו התקפל ונפל אל הרצפה תוך כדי יבבות איומות ונוראיות המתרות באביו שלא יעז לגעת ב…

הוא פתח את הבקבוקון והריח אותו.

היה זה ריח שלא ניתן לטעות בו, בשום פנים ואופן.

חמצן דו מימני, סם הטירוף, המוות השקוף.

ממש כמו שכתוב בספרים, החל מכמות מסוימת, לאחר האקסטזה המטורפת הראשונית, מגיע שלב של טשטוש, דמוי שכרות אך קיצוני בהרבה. וזה בדיוק מה שבנו חווה עכשיו.

בנו, בנו שלו.

המלך, המלך בכבודו ובעצמו הכריז מלחמה על החומר הנורא והאיום הזה. אם יתגלה הדבר…

ראשו התמלא מחשבות ביעותים נוראיות, מחשבות שכמעט שברו אפילו אותו, המפקד החזק כפלדה: מחשבות על היום בו ייאלץ להוציא להורג את בנו שלו.

היום הזה לא יגיע, הוא פשוט לא יגיע.

המפקד שלף את האזיקים שתמיד נשא עמו, כמו כל קצין בצבא המלכותי, אזק את בנו וממש כמו והיה ילד קטן לקח אותו בכוח אל רכבו והתחיל לנסוע.

המשך בעמוד הבא.

תגובה אחת על “סיפור: הטירוף השקוף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: