­סיפור: אפליקציית חיפוש

הסיפור של השבוע שעבר, "רפאלה", זכה להצלחה כבירה בקרב הקוראים, איזה כיף ואיזו התרגשות! תודה רבה על הקריאות, השיתופים והביקורות, בין אם בפומבי או בערוצים פרטיים, אני מעריך מאוד!

במרץ 2014 השתתפתי בכנס של Singularity University שעסק בטכנולוגיות משנות חיים. הרעיון לסיפור השבועי נטע בראשי בזמן האזנה לאחת ההרצאות בכנס, אולי תנחשו מה היה נושאה תוך כדי קריאתו. לאור ההתפתחות בתחום מאז אותה השנה, שאלה מתבקשת נוספת היא "איך היה נראה הסיפור אילו היה נכתב היום?" מוזמנים להעלות את תהיותכם בנושא בדף הפייסבוק של האתר או דרך דף יצירת הקשר. קריאה מהנה!

~~~

אופיר הניח לרגע את הסיר על יד הדלת ונקש בעדינות.

"רק רגע!", שמע את קולה של מירה בוקע מבעד לדלת וכעבור כמה רגעים הגיעו הנשיקות על הלחי והקריאה "אוווו! זה מריח טוב! תפתח, אני רוצה לראות. ואו, נראה שממש השקעת!"

אופיר הניח את הסיר על השולחן במטבח (הוא התנחל כאן מספיק בעבר כדי לדעת איפה) ושאל את מירה אם היא רוצה להתחיל כבר לסדר את הדירה לארוחת הערב – היה צריך להזיז את הספות, לערוך את השולחן וכך הלאה. מירה העדיפה לחכות שהשותף שלה לדירה, אורן, יסיים להתקלח ויתרום אף הוא את חלקו, הרי יש עוד קצת זמן עד שיתחילו להגיע שאר האורחים. "ואו, הוא תמיד נתקע שם שעות, כמו איזה בחורה…", אמרה על אורן, קולה עוצמתי במתכוון כדי לעורר פרובוקציה.

אורן עשה עצמו, כנראה, כלא שומע, לכן חזרה וקראה בקול שכנראה הצליח להישמע עד לאוניברסיטה. "אני כולה מסדר את השיער!", קרא אורן במגננה, "לא יקרה כלום אם תחכי כמה רגעים! אפשר לחשוב שכשאת מברישה את השיער אחרי מקלחת זה לוקח שתי דקות. ואי פעם אמרתי לך משהו?"

"איך שאני מתה על הזיכרון הסלקטיבי שלך!", השיבה מירה במידיות.

אופיר צחק והעיר למירה, בפעם המי יודע כמה, שאם לא היה יודע שהם שותפים לדירה, היה מכריז עליהם כעל זוג נשוי. וכך, די כצפוי, הצליח לאחד את שני השותפים כנגדו במקום להילחם האחד בשני.

בסופו של דבר קרה הנס ואורן יצא מן המקלחת, כל שיערה ושיערה בראשו ממוקמת בדיוק תת-ננומטרי בזווית ובמיקום הנכונים, ובמקום לריב התחילו השלושה לסדר את הדירה לקראת ארוחת הערב. תוך כדי סידור הדירה הזכיר אורן את העובדה שהארוחה הזו היא כבר מסורת תלת-שנתית שהחלה בחנוכת הדירה כשעברו מירה ואורן לגור יחדיו כשותפים, והמשיכה עם חגיגת השנה וחגיגת השנתיים שלהם, שתיערך עוד מעט. האזכור הוליד גל של נוסטלגיה קולקטיבית שהסתיים בסקירה מפורטת של הנוכחים בשנתיים הקודמות והשינויים שחלו בהרכב בין שלושת הארוחות. בשנה שעברה, למשל, הזכיר אורן, הביא אופיר את החברה שלו, היום כבר אקסית, שרון.

אופיר הרגיש דקירה קטנה בלב עם אזכור השם ומיד כשנראה היה שאורן מתכוון לפתוח את הנושא לדיון עם שאלת "ומה קורה אתה היום?" חסרת טקט, משכה מירה את הדיון לנושא המקורי והזכירה שהיום ראובן, שהשתתף בשנתיים הקודמות, לא יצטרף (עכשיו כשהוא בוגד שלומד תואר שני בטכניון), שהחברה של אורן תביא את החבר הכי טוב שלה שלא נכח בשנתיים הקודמות, שהיא עצמה הזמינה את שותפת המעבדה שלה ושהחברה המשותפת שסיפרה לה בזמנו שאורן מחפש שותף לדירה, שירה שמה, תביא היום את החבר החדש, הסטודנט האמריקאי החתיך ההורס שתפסה, כלבה שכמוה.

האורחים החלו לטפטף. תוך זמן קצר מצא עצמו אופיר שקוע בשיחה עם הזוג הנוצץ של הערב, שירה ושון האמריקאי, שהתגלה כחתיך הורס באמת ובתמים, כזה שריתק לשבריר שנייה אפילו את מבטו של אופיר. לשון, הסתבר, היה גם קצת שכל, למרות שהשרירים הסוו אותו היטב.

כשסיימו כל האורחים להגיע, כולל החברה של אורן והחבר הכי טוב שלה שדפקו איחור אופנתי ביותר (אבל הס מלהזכיר – אחרי הכול, היא בת הזוג של המארח, ואם הוא לא מוצא לנכון לנזוף בה…), התיישבו הנוכחים אל השולחן. כיוון שההרכב השתנה מהשנה הקודמת, כולל אורח לא קרוא שהצטרף ברגע האחרון ויצר את התחושה שאיש אינו יודע מי הזמין אותו, ביצעה מירה, המארחת, סבב היכרות קצר בין האורחים בו כל אחד אמר את שמו, סיפר שתי מילים על עצמו והסביר מהו הקשר שלו לבעלי השמחה. ראשון היה אורן, אחר כך הציגה עצמה בת הזוג שלו ואז הציג עצמו החבר הכי טוב שלה, סבסטיאן, שלמרות שלבש בגדים סולידיים למדי (ג'ינס סטנדרטי וחולצת משבצות), לכד את מבטו של אופיר במשקפי ההיפסטרים אדירות הממדים שלו. סבסטיאן, מסתבר, היה הלא-סטודנט היחיד בחדר. "אני עובד בחברה שבונה אפליקציה שמנתחת את הרגלי השימוש של אנשים באינטרנט ומצליבה מידע מחיפוש ברשתות חברתיות", הסביר. התיאור מיד לכד את אוזנו של אופיר, כמו גם של מירה שמיד קראה "הי, אופיר, אתה לא מחפש בדיוק מישהו שמתעסק בזה כדי לראיין אותו לתזה שלך?"

"למען האמת, זה בדיוק מה שאני מחפש", ענה אופיר, "אני תמיד צוחק על זה שאני מחפש אנשים שמחפשים את מה שאנשים מחפשים".

"מה זאת אומרת?", שאל סבסטיאן.

"אני עושה תזה על ההשפעה החברתית של טכנולוגית המידע המודרנית ומתמקד בעיקר בתחום הזה של ניטור פעילות משתמשים. אני בדיוק מחפש לראיין מישהו שעובד בחברה כזו."

"נחמד", ענה סבסטיאן, "דבר אתי אחרי האוכל, אולי אני אוכל לעזור לך."

"מגניב!", העיר אורן והוסיף, בנימת הקצין שגם אם עזב את הצבא מעולם לא עזב הצבא אותו, "תתאמו את זה ביניכם אחר כך". אורן עבר לאורח הבא בשולחן, האורח הלא קרוא שבאופן משונה נעלם לשירותים ממש רגע לפני שהגיע תורו, וכך עברו לאורחת הבאה, שירה המרוחה על שון.

האוכל היה מוצלח למדי, ובפרט – הניוקי של אופיר גרר מחמאות רבות. סבסטיאן הביא אתו עוגה קנויה לקינוח, קנויה אבל טעימה מאוד. "אני לא יודע לאפות", התנצל בחינניות, "אבל קניתי אותה לגמרי בעצמי!"

לאחר האוכל ישבו סבסטיאן ואופיר לפטפט. לאחר כמה דקות של שיחה התברר שסבסטיאן הוא בדיוק האיש שחיפש אופיר לראיין ושסבסטיאן ישמח לעזור, בכפוף לאישור של המנהלים שלו אחרי שיסכמו מה מותר לחשוף – כמובן, אבל שברמת העיקרון לא צריכה להיות בעיה. אופיר וסבסטיאן החליפו פרטים כדי להיות בקשר והתפנו לקשקש קצת על נושאים אחרים.

"אני חייב לשאול – מאיפה הגיע השם הזה, 'סבסטיאן'? זה לא – "

"לא שם ששומעים בכל יום?", השלים אותו סבסטיאן.

"כן", ענה אופיר במבוכה, "מה, שואלים אותך הרבה?"

"כל בן אדם שני, בערך", ענה סבסטיאן בחביבות, "אבל זה בסדר – התרגלתי, זה לא מפריע לי. יודע מה? תנחש."

"הם היו מעריצים של יוהאן סבסטיאן באך?"

"לא, אבל ניחוש יפה. יש לך עוד ניחוש."

אופיר הוציא את הטלפון שלו וחיפש באינטרנט מפורסמים ששמם "סבסטיאן". אחרי שסבסטיאן פסל כמה זמרים, ניסה אופיר את השחקן סבסטיאן קוך אבל למרות שנענה בשלילה, קיבל את הרמז "מתחמם". אופיר שלף את כל השחקנים הסבסטיאנים לדורותיהם ולאחר שנכשל הרים ידיים.

"טוב, אני חייב לגלות לך", ענה סבסטיאן בשעשוע. "נולדתי בארצות הברית. עליתי לכאן בן שנתיים. ההורים שלי… טוב… הם עשו אותי בקולנוע דרייב-אין."

אופיר טיפה הובך, אבל סבסטיאן המשיך בחינניות כמו וסיפר את הדבר הכי בנאלי בעולם. "אתה יכול לנחש איך קראו לגיבור הראשי?"

"סבסטיאן?", תהה אופיר.

"ג'ורג. ולגיבורה הראשית?"

"סבסטיה?"

"בינגו! תכל'ס, חיפשתי את הסרט באינטרנט אחר כך, ואללה – סבסטיה הזו הייתה ממש כוסית, אז אני לא כועס עליהם."

אופיר צחקק בתגובה.

"מזל שלא קראו לי ג'ורג'!", המשיך סבסטיאן, "ואללה, בחור כזה מכוער, עם מקל לא הייתי נוגע בו! חוץ מזה, הוא לא הפסיק לעשן כל הסרט. אופיר, אתה לא נראה לי אחד שמעשן, נכון? זה פשוט מגעיל הדבר הזה. מסתבר שהשחקן הזה היה מעשן כבד גם מחוץ לסרט, מת בגיל חמישים ושתיים מסרטן ריאות. בכל מקרה – השחקנית של סבסטיה עד היום חיה, שתבדל לחיים ארוכים. בעצם – אני לא בטוח: היום היא מביישת את הפירמה ומשחקת באיזה אופרת סבון זולה."

"כזו שמגיעה לפרק 3,459, סטייל היפים והאמיצים?"

"כן, משהו כזה. היא נכנסה לסדרה די בהתחלה, באיזה פרק 500, ומאז מככבת שם. אבל… יאללה, מיצינו את עניין השם שלי. עכשיו אני רוצה לשמוע קצת עליך: אז איך הגעת ללמוד סוציולוגיה? רגע – תן לי לנחש – גם אתה כבר רגיל לשאלה הזו. אז אני אחסוך לך את הצורך לספר לי ואשאל כבר מראש עוד שאלה שאתה כבר בטח רגיל לשמוע: ובמה אתה מתכוון לעבוד אחר כך?"

אופיר צחקק שוב והתחיל לענות. בינו לבינו החליט שהוא די מחבב את הסבסטיאן הזה.

בסוף הערב, מיד כשהגיע הביתה, שלח לסבסטיאן הצעת חברות אינטרנטית. סבסטיאן אישר אותה תוך שניות. אופיר ניצל את ההזדמנות ונכנס לפרופיל של סבסטיאן, שם ריגל אחריו בהנאה. בין שירי הפופ המיינסטרימיים להחריד שפרסם מצא אופיר גם תמונה של סבסטיאן בה תויג במצעד הגאווה. האם סבסטיאן הוא גייז מהסוג הסולידי או שסתם ליווה איזה חבר גאה?

לא היו חסרות תמונות של סבסטיאן ביחד עם בנות חמודות, כמו שלא היו חסרות תמונות שלו עם גברים חמודים, אבל אף פעם לא משהו שנראה רומנטי במיוחד. בסטאטוסים שהעלה התייחס בעיקר למוזיקה וטלוויזיה, בלי התייחסות מיוחדת לנושא. אופיר בהה בתמונה של סבסטיאן כשהוא מחובק עם בחורה חמודה למדי, אחר כך הסיט את מבטו לתמונה שלו עם שרון, האקסית שלו, ותחושה משונה, תערובת לא מובחנת של בושה, פחד, התרגשות, משיכה ו…

די, אמר לעצמו, די. זהו לא הזמן, ממש לא הזמן.

אופיר וסבסטיאן התיישבו בבית הקפה בו קבעו להיפגש לצורך הריאיון. אופיר התעקש בתחילה להזמין את סבסטיאן לאוכל ושתיה על חשבונו, אבל סבסטיאן הסביר לו שאין צורך להרחיב בפרטים אודות העובדה שאחד מהם סטודנט תפרן ואילו השני עובד בחברת הייטק מצליחה.

האוכל והשתייה הוזמנו, המחשב הנייד כבר עבד, המיקרופון הקטן כבר נתלה על דש חולצתו של סבסטיאן ולאחר קצת התעסקות (מזל שסבסטיאן מבין במחשבים), המיקרופון אפילו הסכים לעבוד כדי לשמור תיעוד לשיחה על המחשב של אופיר.

הריאיון התחיל כשסבסטיאן סיפר קצת פרטים יבשים על עצמו ועל החברה בה עבד והמשיך כשאופיר התחיל לשאול שאלות רציניות.

"כל הקונספט הזה של Big Data הוא חם מאוד בתקופה האחרונה, וגם אנחנו מתיישבים על אותה הנישה, כשיש עוד כמה חברות שמפתחות דברים דומים. כדי להבין מה אנחנו עושים, תחשוב למשל שמתוך לימוד של ההתנהגות שלך, כשמשווים אותה לאיזה database ענק שיצרנו, אפשר יהיה להמליץ לך בצורה טובה יותר על להקות שאתה תאהב, ככה שגם בלי שתצטרך ללכת ולספר במפורש איזה להקות אתה אוהב ואיזה לא, רק מתוך ההתנהגות שלך, כשיצא דיסק חדש של להקה מגניבה, אתה ישר תוכל לגלות אותו. כשיפתח מקום חדש שמתאים ממש להרגלי הבילוי של החברים שלך, כי המוזיקה והאוכל הכי מתאימים, אתם ישר תדעו. זה ממש חזק!"

לאחר שהמשיכו לשוחח קצת, עלה גם הנושא הרומנטי.

"בגדול, אנחנו מתחלקים לשתי קבוצות אצלנו בחברה, כאלו שמפתחים ממש את האפליקציה וכאלו שיותר עוסקים במחקר, שזה הצוות שלי. כרגע התחום הרומנטי זה לא ה-core issue של החברה שלנו, אבל אנחנו בוחנים גם את הכיוון הזה. למען האמת, זה פיתוח שאני מוביל. אתה יודע – חשבתי לעצמי: יש הרבה אתרי היכרויות שבהם אתה צריך לשבת שעות ולמלא פרופילים וכולי, זה יוכל להיות ממש מגניב אם פשוט הייתי יכול להגיד לך על סמך כל המידע שהתוכנה אוספת מדפוסי ההתנהגות שלך שהבחורה הזו והזו מתאימה לך. אפילו לא רק בקטע הרומנטי – לא היית רוצה לדעת שבבניין ליד נמצא מי שבפוטנציאל יכול להיות החבר הכי טוב שלך?"

בהמשך הריאיון הגיע לעניינים של פרטיות. "כן, זו בעיה רצינית. כרגע הפיתוח מתבצע בעזרת אנשים מרחבי העולם שהסכימו לתת לנו, תמורת תשלום כמובן, גישה לפרטים שלהם כדי לאסוף מידע. כיוון שאלו אנשים שלא מכירים אותי ולא אני אותם, במובן זה אין בעיה – אם אני מוצא שלחורחה מארגנטינה יש חיבה מיוחדת לבת של השכנה, אין לי מה לעשות עם המידע הזו כמו שלו לא באמת אמור להפריע שאיזה בחור בישראל יודע את זה." כשסבסטיאן נשאל על ההיבטים היותר חמורים, כמו הסיכוי שהפרופילים שהם בונים ידלפו לארגוני מודיעין זרים, ענה בעיקר תשובות כלליות ומתחמקות על כך שאינו מוכן לפרט מהם צעדי המנע שהם נוקטים.

כאן הגיעה השיחה לנושא המרכזי, מבחינתו של אופיר, והוא הדרך שבה סבסטיאן תפס את עבודתו שלו, את השפעתן של עבודות כשלו על החברה וכך הלאה. "אנשים נוטים לראות בחברות פרטיות משהו רע, כאילו וכל המטרה שלהן היא לרמוס את האזרח הקטן ולעשות כסף על גבו, אבל לפחות בתחומים האלו זה ממש לא ככה – זה נכון שבסוף אנחנו צריכים לעשות כסף, אבל אנשים רק מרוויחים, בסך הכול, אם עוזרים להם להיחשף לתרבות חדשה, לרעיונות חדשים ולאנשים חדשים. מה רע בזה?"

כמה ימים חלפו מאז הריאיון, ימים בהם הטריד אופיר את סבסטיאן עוד שלוש פעמים, לא פחות, עם שאלות השלמה. לשמחתו של אופיר, היה נראה שסבסטיאן לא סבל במיוחד מההצקות שלו.

פגישתם הבאה הייתה בחגיגת יום ההולדת של אופיר, שהייתה למעשה ארוחה במסעדה טובה. אופיר בחר את המוזמנים בפינצטה, ולמרות שהתלבט בנוגע לכמה מוזמנים מתוך מחשבה שכמות אורחים גדולה תפגום ברמת האינטימיות של הערב, היה זה אך טבעי שכשהזמין את מירה, חברתו הטובה, הזמין גם את אורן, חברתו וסבסטיאן. למרות שאופיר הבהיר לכל המוזמנים שאין צורך להביא אתם מתנות, הביא אתו סבסטיאן ספר, גם אם כיאה להיפסטר קלאסי כמוהו היה זה ספר קצת בנאלי – הראשון ברשימת רבי המכר של השבוע שחלף. יום ההולדת, בו השתתפו בדיוק עשרה אנשים, עבר בהצלחה גדולה.

לאחר כשבוע שלח אופיר את סיכום הריאיון המתומלל לעיונו של סבסטיאן, כדי שיאשר שלא נפלו טעויות בהבנה או בסיכום של אופיר. סבסטיאן החזיר את הסיכום עם כמה הערות ואף הוסיף וביקש אישור להעביר את הדברים גם לבוס שלו, שביקש להציץ גם בעצמו. בסופם של דברים, התפלא אופיר לקבל הזמנה מהבוס של אופיר לעשות סיור במשרדי החברה שלהם. טוב, חשב לעצמו אופיר, הוא דואג להם לפרסום חינם…

הסיור, בשעת הצהריים, היה די נחמד ולאחריו יצאו אופיר וסבסטיאן לארוחת צהריים משותפת בה ביקש אופיר לקשקש גם על נושאים שאינם קשורים לעבודה ולמחקר. סבסטיאן נעתר בשמחה וכך, בסופה של הארוחה, מצא את עצמו ואת סבסטיאן בעיצומה של שיחה די מעניינת על ספרים. כשנפרדו שמח אופיר כשסבסטיאן אמר בפיזור דעת שהם צריכים להיפגש קצת יותר. כשחזר לביתו שב וצפה בתמונות, שלו ושל שרון האקסית, וכמובן – באלו של סבסטיאן. למה הדברים כאלו מסובכים?

המשך בעמוד הבא.

תגובה אחת על “­סיפור: אפליקציית חיפוש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: